ביקורת בזוגיות- חלק ב'

כולנו מבקרים- את עצמנו, אחרים, את בן/ת הזוג.

החיים דורשניים ומהירים כל כך ואנחנו דורשים מאחרים את מה שאנחנו דורשים מעצמנו, רק שזה לא תמיד מסתדר...

אני חושבת שביקורת היא קצה הקרחון, היא הדרך לומר: אני לא מרוצה, אני חושב ורוצה אחרת, אני מבקש וזקוק למשהו אחר.

כמובן שבמהלך היום- יום אנחנו כל כך עסוקים ולרוב נצליח לומר רק את קצה הקרחון, רק את החלק הביקורתי, מבלי לומר את הצרכים שלנו.

התמקדות בהבעת הצרכים שלנו אולי תוכל לאפשר שיח מקרב יותר. שיח שמדבר על מה הצורך שלנו ואיך אנחנו מבקשים שיכבדו את הצורך שלנו.

למשל:

במקום- תמיד את.ה משאיר.ה הכל מבולגן!

ננסה- קשה לי כשיש סביבי בלאגן, אני זקוק.ה לסדר.

או

במקום- שוב את.ה מאחר.ת?! למה באמת שתגיע.י בזמן פעם אחת?!

ננסה- אני צריך.ה וודאות, כשאת.ה מאחר.ת זה מלחיץ אותי, בבקשה תעדכן.י אם יש עיכוב.

זה אולי נשמע כמו שיח שמאוד קשה ליישם וזה נכון כי החיים כל כך אינטנסיביים, אבל גם אם הגבנו בביקורת,

אפשר להקשיב שוב למה שאמרנו ואז לומר- רגע, אני אומר את זה עכשיו אחרת- ואז לדבר את הצרכים שלנו.

אפשרי לשנות שיח ביקורתי, אני מאמינה שזה מה שמוביל להפחתת מריבות בין בני זוג.